פורטוגל - אי של יציבות גם כשמנשבות רוחות מלחמה

גם כשאירופה סוערת, פורטוגל נשארת יציבה בזכות דיפלומטיה, ניצול נכון של הזדמנויות ומשאבים ומיקומה בחלק המערבי ביותר של אירופה.


קצת היסטוריה - כיצד הצליחה פורטוגל לחמוק מזוועות מלחמת העולם השניה?

באופן רשמי פורטוגל נשארה נייטרלית לאורך כל מלחמת העולם השניה. על ידי ניהול נכון של מגעים דיפלומטיים ושימוש חכם ביתרונות אסטרטגיים שעמדו לרשותה, הצליחה פורטוגל להיות אחת המדינות הבודדות באירופה שהצליחה להמנע מכיבוש על ידי גרמניה הנאצית ונמנעה מהנזק הנורא והמוות שחוו מדינות רבות כ"כ באירופה. במקביל, שימשה פורטוגל כתחנת מעבר לפליטים רבים שנמלטו מאימת המלחמה.

עם פרוץ מלחמת העולם, פורטוגל מצאה את עצמה בעמדה לא נוחה בלשון המעטה, זאת על רקע היותה מצד אחד בעלת ברית היסטורית (מאז הסכם וינדזדור בשנת 1386כ 550 שנה קודם לכן!) של בריטניה, ומצד שני, היותה שכנה צמודה של ספרד תחת משטר פרנקו, ועם ממשלה הנוטה לפשיזם הנמצאת ביחסית מצויינים עם היטלר ומוסוליני.

סלאזאר ידע כי חיילים גרמנים נמצאים בספרד במרחק של 260 ק"מ מהגבול הפורטוגזי וחשש מכיבוש פורטוגל על ידי גרמניה במידה ויעשה צעד לא נכון.

את הבעיה הקשה פתרה פורטוגל בצורה פרקטית רגועה ואופיינית לדרך החשיבה הפורטוגלית שמחבבת דחיית בעיות שלא ניתן לפתור לשלב מאוחר יותר בלי להתייחס אליהן יותר מדי בשלב הנוכחי.

מצד אחד פורטוגל הכריזה על נייטרליות, ומצד שני הכריזה כי הברית שלה עם בריטניה איתנה ובתוקף, אך אין משמעות הדבר כי פורטוגל צריכה להכנס למלחמה לצידה (הדבר תואם עם בריטניה). בפועל סלאזאר הבין כי בשלב זה הטוב ביותר שהוא יכול לעשות הוא לנסות לנצל הזדמנויות כלכליות לטובת פורטוגל לאורך המלחמה ולשמור על יחסי מסחר עם כל הצדדים.


שני משאבים עיקריים שימשו את פורטוגל על מנת לנווט בין הצדדים הלוחמים:
  • מרבצי המתכת טונגסטן (וולפראם)

אחד המכשירים ששימשו את פורטוגל לשימור הנייטרליות הייתה נוכחות גדולה של מרבצי המתכת טונגסטן (וולפראם) בשטחה. טונגסטן היווה את אחד הרכיבים הקריטיים בפלדה מחוזקת שהייתה נחוצה לייצור מכונות, פגזים חודרי שריון, חלקי טנקים ומטוסים, מנועים ועוד.

כחלק מהעמדה הנייטרלית של פורטוגל, סלאזאר החליט למכור לשני הצדדים. וכך, למרות שגרמניה קיבלה 75% מהאספקה, בריטניה קיבלה אפשרות לשלם באשראי, בעוד שהגרמנים אולצו לשלם במזומן.

למרות חוסר שביעות הרצון של אלו וגם של אלו, אף אחד מן הצדדים לא רצה לסכן את אספקת הטונגסטן ולהפציץ את המכרות.

על ידי שימוש במשאב יקר ערך שהיה ברשותה, פורטוגל לא רק הצליחה לנווט בצורה חכמה בין הצדדים אלא גם ליצור רווחים אדירים מהסחר במתכת היקרה ולהביא לשגשוג כלכלי במדינה.

  • מיקומם האסטרטגי של האיים האזורים

בנוסף לוולפראם לפורטוגל היה משאב חשוב נוסף ששני הצדדים הלוחמים רצו בגישה אליו – האיים האזורים שהיו ממוקמים באופן אסטרטגי באמצע האוקיינוס האטלנטי. מיקומם של האיים הפך אותם ליקרי ערך מבחינה צבאית. עבור בעלות הברית שליטה באיים תאפשר הגנה על שיירות האספקה הארוכות והפגיעות שחצו את האוקיינוס מאמריקה לאירופה וכן תהווה בסיס קדמי לכוחות אויר שיתמכו בפלישה לאירופה.

עבור כוחות הציר שליטה באיים האזורים הייתה ראשית מאפשרת הקמת בסיס נוח יותר לצוללות ה U הקטלניות שלהם שצדו ללא רחם את ספינות האספקה של בעלות הברית באוקיינוס האטלנטי ואשר נאלצו לחזור לבסיסן בצרפת לאחר כל משימה לצורך תדלוק ואספקה ושנית הייתה מאפשרת הקמה של בסיס אויר קדמי לקראת התקפה על ארה"ב.

גם כאן נאלצה פורטוגל לתמרן בזהירות על מנת להמנע מפלישה גרמנית ועד 1943 האיים נותרו ללא נוכחות של אף אחד מן הצדדים הלוחמים. ב 1943, לאחר הסכמה סודית עם צ'רצ'יל, נבנה שדה תעופה באי בחשאי, וכוחות בריטיים נחתו בו. סלאזאר תכנן להצדיק זאת בפני הגרמנים באותה ברית היסטורית מפורסמת בין פורטוגל לבריטניה במידה וידרש לכך.

המטוסים שיצאו מהאיים האזורים שימשו את ארה"ב להעביר מפציצים לזירת האוקיינוס השקט וכן שיחקו תפקיד משמעותי בנצחון בעלות הברית באוקיינוס האטלנטי על ידי הגנה על שיירות האספקה הפגיעות.


לסיכום,

למרות תנודות שונות במהלך המלחמה, פורטוגל לא נטתה באופן מובהק לכיוונו של אף צד במהלך המלחמה וניווטה במים סוערים תוך השגת יתרונות כלכליים ואסטרטגיים לטובתה ככל שנקרו ההזדמנויות בדרכה ויתר על כן הצליחה בצורה מושכלת למנוע מתושבי פורטוגל את הזוועות והנזק שחוו מדינות רבות באירופה שנכבשו על ידי הגרמנים.

בימים אלו כששוב נושבות רוחות מלחמה בלב אירופה, רוחות שכולנו מקווים שישככו במהרה, טוב לדעת שלמשקיעים יש פחות סיבות להיות מוטרדים כשההשקעה ממוקמת בפורטוגל.